מהירות הנהיגה בכבישים הינה אחד הגורמים המרכזיים בתשומת לב לחוקי התנועה וניהול בטיחות בדרכים. עבור נהגי רכב נוסעים פרטי בדרכים שאינן עירוניות שבהן יש שטח הפרדה בנוי, המהירות המרבית המותרת מוגדרת כ-90 קמ"ש, בתנאי שלא מוצב תמרור מהירות אחר.

שמירה על המהירות המותרת בכביש מבטיחה את הבטיחות האישית של הנהג והנוסעים, וכן של יתר משתמשי הדרך. מהירות מתאימה מאפשרת לרכב להיות בשליטה במקרי חרום או במצבים שבהם הנהג צריך להגיב במהירות, כגון מפגש עם הולכי רגל או רכב אחר הופך לא צפוי.

כדי לשמור על בטיחות מקסימלית בנהיגה, על נהגים להתעדכן בקביעות בתמרורים המורים על הגבלות מהירות חדשות או זמניות, כמו גם להקפיד על כללי הנהיגה השונים המותאמים לתנאי הדרך ולסביבה. הנהיגה המותאמת לנסיבות הכביש מבטיחה זרימה חלקה ובטוחה לכל המעורבים בתנועה, ותורמת להפחתת סיכונים ותאונות דרכים.

חשוב לזכור שלחרוג מהמהירות המותרת, במיוחד באזורים מסוימים כמו יישובים סמוכים או רחובות אפופי תנועה, עלולה להיות השלכות חמורות על בטיחות הנהג והסובבים.